תאונת עבודה ? כן, גם תאונה בדרך למקום העבודה נכנסת תחת ההגדרה של תאונת עבודה.
כך, למשל, אם עובד יוצא בבוקר מביתו ונוסע למשרד או למקום עבודתו, ועובר תאונת דרכים בדרך – מדובר בתאונת עבודה.
רק במקרה בו העובד סטה ממסלול הנסיעה שלו, ייתכן והתאונה לא תיחשב כתאונת עבודה. לדוגמא, אם העובד יצא מביתו בבוקר ולפני העבודה החליט לנסוע לחנות ולקנות טלויזיה – אם יעבור בדרך לחנות תאונת דרכים – היא לא תיחשב כתאונת עבודה.
מנגד, תאונה בדרך לגן הילדים שבו אנו משאירים את הילד בבוקר, כן נחשבת תאונת עבודה
כמובן גם תאונה שהתרחשה בהפסקה במהלך העבודה, נכנסת תחת ההגדרה של תאונת עבודה
לעומת זאת, אם עובד נפגע בתאונה הקשורה למקום עבודתו כי פעל ברשלנות, הוא עלול לגלות כי התאונה שהוא עבר אינה נחשבת כתאונת עבודה, והוא לא יהיה זכאי לזכויות הנגזרות מתאונה שכזו.
מה עושים אחרי התאונה?
אם הייתם מעורבים בתאונת עבודה, חשוב לנקוט בצעדים הנכונים כדי להבטיח קבלת פיצוי כספי. חשוב להתפנות מייד לקבלת טיפול רפואי לאחר התאונה וכמובן לשמור כל מסמך רפואי שתקבלו לידיכם.
בבית החולים - תציינו שהאירוע התרחש במהלך ביצוע העבודה, כך שהעניין יירשם בתיעוד הרפואי. כמו כן, אם היו עדים לאירוע, תבקשו את פרטיהם (אם מדובר באנשים שלא מוכרים לכם) כדי שבעזרתם תוכלו להוכיח בהמשך את האירוע.
כך לדוגמא, אם בדרך מהעבודה נפלת מהקורקינט ברחוב - ממש ליד הבית, תבקשו את פרטי הקשר של עוברי אורח שראו את האירוע, תוך כדי תיעוד הזמן המדויק שבו התרחש האירוע. שלא יהיה לכם ספק, השאלה הראשונה שתישאל על ידי עובדי המוסד לביטוח לאומי היא באיזו שעה בדיוק קרתה התאונה, ואיפה?
לאחר מכן על העובד למלא טופס של ביטוח לאומי שנקרא "טופס הודעה על תאונת עבודה" - טופס 250.
על הטופס צריך לחתום המעסיק והוא מועבר לרופא המטפל של אותו עובד. לאחר העברת הטופס לרופא, העובד יקבל מסמך רפואי ראשוני ובסיסי שאיתו יוכל כבר לגשת לתביעה בביטוח הלאומי.
כמובן שאת הטפסים שקיבלתם בבית חולים יש לשמור בקפידה
ומה אם המעסיק מסרב לחתום לכם על הטופס הנדרש?
במצב כזה, אנו עדיין נגיש את התביעה למוסד לביטוח לאומי, וכן נוסיף עדויות והוכחות כי התאונה הייתה קשורה לעבודה, כך שהמוסד לביטוח לאומי יחקור את העניין ויקבל את ההחלטות הנכונות
פיצוי בגין תאונת עבודה
השלב הראשון - דמי פגיעה מעבודה
חשוב שתדעו - המוסד לביטוח לאומי, מפצה את העובד שנפגע ב75% מהשכר הקבוע משך 91 ימים מיום התאונה
" התשלום הזה הוא דמי פגיעה מעבודה.
השלב השני - נכות מעבודה
במקרים רבים תאונת העבודה גורמת לנכות ברמה כלשהי לאותו עובד שנפגע.
אם נגרם לעובד נזק, עליו צריך להגיש תביעה בביטוח הלאומי שתקבע האם יש לו נכות צמיתה, מהו אחוז הנכות שנגרמה לו ומהו אחוז אובדן כושר העבודה שישנו כתוצאה מהתאונה.
הגשת תביעה לנכות מצריכה גם אישור רפואי על כך שהיכולת שלו לעבוד בעבודה שלו או לעבוד בכלל נפגעה.
רק אם הוועדה הרפואית של הביטוח הלאומי תקבע שמבחינה רפואית ישנה נכות שנגרמה מהתאונה, וכי כתוצאה מהתאונה ישנו אובדן כושר עבודה ברמה מסוימת – העובד שנפגע יהיה זכאי לתשלום חד פעמי או תשלום קבוע מהביטוח הלאומי.
עם זאת, במידה והצלחתם לקבל אחוז נכות מעל 20%, תהיו זכאים לתשלום חודשי קבוע שיכול להעלות את ההכנסה שלכם באופן משמעותי מאוד.
המוסד לביטוח לאומי ייתן קצבה קבועה לעובד שעבר תאונת עבודה וכעת הוא בעל נכות ברמה של 20% לפחות.
מנגד, אם שיעור הנכות הקבוע הוא בין 9% ל-20%, ישולם לו סכום חד פעמי בלבד. עבור דרגת נכות של פחות מ-9%, לא יתקבל שום תשלום.
לכן, מומלץ מאוד לקבל ייעוץ משפטי שניתן על ידי עורך דין המתמחה בביטוח לאומי ותאונות עבודה בטרם מתחילים את כל התהליך מול ביטוח לאומי או מול המעסיק.
התייעצות עם עורך דין שבקיא בתחום של תאונת עבודה או אובדן כושר עבודה יכולה לשפוך אור רב על התהליך ולסייע בגיבוש התביעה והטיעונים.
איך נקבעת גמלת אובדן כושר עבודה?
גמלת אובדן כושר העבודה נקבעת בהתאם לאחוז הנכות שהוחלט עליו בוועדה הרפואית.
חישוב גובה הקצבה נקבע על פי 75% מהסכום הממוצע של שלושת המשכורות האחרונות של העובד.
זהו הסכום המקסימלי שהעובד שנפגע יכול לקבל כגמלה אך גובה תשלום זה ניתן גם בהתאם לרמת אחוזי הנכות.
עובד שהוכרו לו 25 אחוזי נכות יקבל כ-25% מהגובה המקסימלי של הגמלה. עובד שהוכרו לו 80 אחוזי נכות – יקבל כ-80% מגובה הקצבה המקסימלי.
,
הביטוח הלאומי גם מעניק סיוע נוסף לאותם עובדים שעברו תאונת עבודה. סיוע זה בא לידי ביטוי בכלים שיקומיים שונים שמוצעים לעובד, כמו הכשרה מקצועית מחודשת, דמי שיקום, עזרה בדמי שכירות, עזרה בשכר לימוד של מוסדות אקדמיים ועוד
כל זה נעשה כדי לאפשר לאותו עובד שנפגע לשקם את חייו המקצועיים ולחזור להתפרנס בכבוד, ביחד עם קבלת הגמלה החודשית.
השלב השלישי - תביעה מול המעסיק
חלק מהפעולות שניתן לעשות לאחר תאונת עבודה היא הגשת תביעה כנגד המעסיק, במידה והתאונה נגרמה עקב רשלנות כלשהי מצידו או בעקבות התנהלות כלשהי שלו.
תביעות כאלו הן דבר שכיח למדי בתחום תאונות העבודה.
כאשר תובעים את המעסיק, יש לקחת בחשבון כי הוא קרוב לוודאי מבוטח, וכי חברת הביטוח שלו תעשה בדרך כלל כל מה שביכולתה כדי להימנע מתשלום פיצויים. גם לצורך זה יש להצטייד בסיוע של עורך דין עבודה, על מנת להיות מוכנים מול עורכי הדין הנגדיים מהצד של חברת הביטוח או של המעסיק.
סיוע משפטי של עורך דין המתמחה בתביעות מול המוסד לביטוח לאומי
מכיוון שכל מקרה של אובדן כושר עבודה מהווה נטל כלכלי כבד עבור העובד, חשוב מאוד לנהל את ההליך מול הביטוח הלאומי או מול המעסיק וחברות הביטוח בצורה נכונה ומקצועית.
